חוויות של מטופלים

 

 

 

מלי עדות טיפול

רות טיפול


 

"יצאתי בהרגשה שאפשר בעזרת התהליך הזה, להבריא כל מקום חולה בגוף. היום אחרי שנה אני בשוק שככה הרגשתי, לא נשאר שום דבר… לא גופני ולא רגשי."

הגעתי ללאור על מנת לפתור סוגיה שהפריעה לי במשך שנים: ליוותה אותי תחושה עקבית שחיי קצרים וממש עוד כמה שנים אני עשויה לחלות במחלה קשה.

חייתי את חיי כשאני כל הזמן בתחושה שאני צריכה להספיק ולהספיק…בגיל 32 הספקתי כבר כל כך הרבה דברים- אמנם זה היה במידה מסוימת מהנה ומסעיר אבל גם מתיש ומעייף ובעיקר, עם הזמן, זה הפסיק להיות כיף. יותר ויותר הרגשתי שהגוף נחלש- במקומות רבים בגוף הופיעו כאבים, וסימפטומים שונים שהביאו אותי לרופאת המשפחה לעיתים מאוד קרובות, ולאינספור בדיקות ומעקבים, בעיקר בחודש האחרון סביב תפקודי הכליות. 

במקביל לברור הרפואי, החלטתי ללכת ללאור ולנסות לשחרר את הנבואה ההרסנית הזאת. בקליניקה הפסטורלית, קרה משהו שהיה מאוד מאוד חזק עבורי.

התחלנו לעשות את התהליך של "המסע" שבתוכו עלו לא מעט רגשות, ונראה לי שהתמודדתי איתם בגבורה. פגשתי את הפחדים הכי עמוקים שלי, והכעסים הכי חזקים, ועלו גם תחושות קשות של יאוש ובושה. והייתי בתוכם…הרגשתי אותם בעוצמה…צללתי לתוכם ודווקא אחרי המקום הכי קשה, של היאוש הכי קודר שיכולתי לתאר, הופיעה לה השלווה, שהגיעה ביחד עם פשטות יציבות ושקט- שנשארה עד עכשיו ואני מקווה שתלווה אותי בהמשך חיי.   

לאחר תהליך שבו עבדנו על סיטואציה מהעבר,  בסיום התהליך, פתאום עלתה לי תמונה מאוד מאוד חדה וברורה של מעין מסטיק דביק שמכסה את הכליות שלי. וכך, ביחד עם לאור, ניקינו את כל המסטיק הזה, שטען שנדבק אלי "כדי שלא אהיה לבד" כמובן שאמרתי לו תודה מכל הלב על העזרה (-:, והתחלתי להוציא אותו מגופי.

כשסיימתי להוציא אותו, התחילו לעבור בגופי זרמים חזקים מכף רגל ועד לראש, והרגשתי אנרגיית ריפוי חזקה שעוברת בגופי. לאור, שהנחתה את תהליך הריפוי, אף היא הרגישה את הזרמים, וסיפרה לי באותו רגע שהיא מרגישה אנרגיה של ריפוי- הרגשנו ביחד את מה שקרה! וגם עכשיו, כשאני כותבת את השורות האלה, אני מרגישה שוב את אותם זרמים…בסופו של דבר, ראיתי בעיני רוחי, את עצמי בעוד שנה, כשגופי בריא לחלוטין, ואני כבר מחזיקה באמונות אחרות לגמרי לגבי העתיד שלי.  

לאור היקרה! תודה מכל הלב! יצאתי בהרגשה שאפשר בעזרת התהליך הזה, להבריא כל מקום חולה בגוף. היום אחרי שנה אני בשוק שככה הרגשתי, לא נשאר שום דבר… לא גופני ולא רגשי.

                                                                                                                                                   דפנה שחר


"אין בה רק אור בלאור, יש לה נגיעה קסומה שהגיעה תמיד לבטן הרכה שלי, תמיד מצאה את הזוית הנכונה להיכנס למקום הכי חשוך, למקום שהכי היה זקוק לאור שלה ותוך שהיא משרה עליי ביטחון מלא, הובילה אותי בשבילים שלא ידעתי שקיימים בתוכי היישר ללב הצחוק, ללב הילדה הקטנה שבי שרק חיכתה שמישהו יזכיר לי אותה. ונזכרתי"
"היא ביקשה ממני לכתוב כמה מילים על מה עשה לי המסע…
הרגשתי שהאדמה נפערת והנה אני עומדת ליפול לתוכה… להיבלע מתוך בושה, מתוך פחד, מתוך חוסר אונים…
שאני אכתוב כמה מילים? שאני אעמוד על במה (מטאפורית או אמיתית, זה מפחיד אותי באותה המידה…) ואדבר?
שיראו אותי? שישמעו? ומה יחשבו? ומה אם אישמע טיפשית או רדודה או מתפלספת?
ומה אם לא אקלע למה שהיא ציפתה? מה אם אאכזב אותה? הרי היא לא תאהב אותי יותר…
התנצלתי ועניתי שזה גדול עליי.
אחרי שעתיים, חזרתי הביתה, הייתי עייפה, חשבתי על כמה דברים אני עוד צריכה לעשות לפני שאלך לישון וברגע פתאום היא הגיעה. ההחלטה. אני אכתוב.
אז מה נתן לי המסע? את האומץ להעיז לעשות. את האומץ להעיז לראות מה אני יכולה לעשות. להגיע לחדר המואר של לאור, מואר באור חמים, מואר באור שקורן ממנה ולא חשוב אם השמש עדיין זורחת או שכבר חשוך, האור המיוחד שלה תמיד עטף שם את הכל וברגע שנכנסתי לחדר החמים הזה האור הזה האיר גם אותי, עליי, בתוכי…. הרגשתי בתוך בועה מוגנת ונעימה. השכבות התקלפו, הדמעות זלגו כמו מעצמן והצחוק התגלה…. רגע… מי זו שצוחקת שם? זו באמת אני? שכחתי שאני יודעת לצחוק, להתרגש, להיפתח….
אין בה רק אור בלאור, יש לה נגיעה קסומה שהגיעה תמיד לבטן הרכה שלי, תמיד מצאה את הזוית הנכונה להיכנס למקום הכי חשוך, למקום שהכי היה זקוק לאור שלה ותוך שהיא משרה עליי ביטחון מלא, הובילה אותי בשבילים שלא ידעתי שקיימים בתוכי היישר ללב הצחוק, ללב הילדה הקטנה שבי שרק חיכתה שמישהו יזכיר לי אותה. ונזכרתי.
ועל זה, לאור, אהייה תמיד חייבת לך תודה. כל צחוק, כל התרגשות, תמיד יהיה לך חלק בהם כי את זו שלימדה אותי שהם שם. עמוק בפנים.
"תמצאי מדריך רוחני שילווה אותך" היתה אומרת, ואני תמיד התקשיתי למצוא אדם שאני סומכת עליו מספיק, הרי אם באמת הייתי חייבת להצביע על אדם כזה שאני יודעת שלא יעזוב לי את היד גם כשזה מאתגר ונראה לא פתיר, זו את. את האור שלי.
תודה מעומק הלב.
אני"
 

 

טל מרדכי- המסע שלי עם לאור:

את ה"מסע" עצמו, לאור הנחתה אותי, שלב אחרי שלב, מבלי להשאיר אותי לרגע "תלוי" באוויר בתוך התיאורים, שגם אם רעיונית היו מוכרים לי, בפועל היו חדשים עבורי לגמרי.

למפגש עם לאור פז-נוי רוזן שמטפלת לפי שיטת המסע / ספר המסע הגעתי עם סקרנות רבה לגבי עבודה שלא הכרתי ולא התנסיתי בה בעבר המפגש עם לאור היה נעים ומאפשר, סיפק לי תחושה של בטחון ונוחות לפתוח ולשתף כבר מההתחלה.

ב"מסע" עצמו, לאור הנחתה אותי, שלב אחרי שלב, מבלי להשאיר אותי לרגע "תלוי" באוויר בתוך התיאורים, שגם אם רעיונית היו מוכרים לי, בפועל היו חדשים עבורי לגמרי.
מה שהעניק לי תחושת נוחות ובטחון והרגשתי שמתאפשר לי לשקוע אל תוך התהליך.

התהליך עצמו היה מרגש, מסקרן, מפחיד ומאתגר.

3_1-300x225החוויה הכללית הייתה שלאור שם בשבילי ושאני לא צריך להיות מודאג, גם אם לרגעים היה קצת קשה, מה שמבחינתי היה היסוד החשוב ביותר שאפשר לי לעבור את התהליך המדהים הזה בצורה טובה ומשחררת.

אני בטוח שבתוך מעמקי נפשנו יש כל כך הרבה שכנראה ומסעות רבים דרושים כדי לנקות את כל מה שצריך לנקות בתוכנו. אולם, ניכר היה אחרי התהליך שינוי בחיי.

במקרה או שלא במקרה, אכן עברתי תהליך משמעותי בחיי באותם ימים שלאחר המסע. גם אם היה לי קשה לדמיין שהיו אלו שינויים שבאו בעקבות המסע, שכן הם היו משמעותיים ביותר עבורי, עדיין היו אלו התרחשויות שבאו לאחר המסע, ומזה קשה לי להתעלם. גם במקום הזה הייתה תחושה של נוחות מול לאור, תחושה שלא משנה מה קורה איתי, היא נותנת גב ואוזן קשובה ותומכת.

ממליץ בחום לכל החפץ במפגש עם המעמקים שבתוכו!
טל מרדכי

======================================================================================

אוריין ונטורה-ההרגשה לאחר המסע- לאור:

השאירה אותי חסרת נשימה, מאושרת ומרחפת לזמן ארוך אחריה. הרגשתי קלילה, מדויקת ופשוט מאושרת. הרגשתי שאני חיה בדיוק כפי שרציתי, מתנהגת בדיוק כמו שהלב שלי אומר לי, שהכל מושלם בדיוק כפי שהוא.

 הייתי לקראת סוף הקריאה של הספר "המסע״, כלאמר שידעתי בערך לקראת מה אני הולכת.
אולי דווקא בגלל שידעתי, די חששתי. בספר מתואר הרגע בו ״עומדים מול השחור״, מפחדים אך מתגברים על הפחד, עוברים דרכו ומגיעים לאור ולאושר גדול. פחדתי שלא אצליח להגיע ל״אור״ הזה בקלות, שאתקע ואתבלבל בדרך, ההתחלה והצורה שהובילה אותי לתרגיל הייתה כל כך עדינה ונעימה שכבר נרגעתי מעט, אך באמת- כצפוי, הגעתי לנקודה של ה״חור השחור״ ונתקעתי.

2_1-225x300הרגשתי חסרת אונים ומתוסכלת, אך לאור מצאה במיומנות מרשימה של להטוטנית דרך עקיפה שלקחה אותי בעדינות, אהבה חסרת גבולות וסבלנות בדרך איטית ואחרת, מה שגרם לחוויה שלי להפוך לבין החוויות החזקות, המפתיעות והאמיתיות שחוויתי, והשאירה אותי חסרת נשימה, מאושרת ומרחפת לזמן ארוך אחריה. הרגשתי קלילה, מדויקת ופשוט מאושרת. הרגשתי שאני חיה בדיוק כפי שרציתי, מתנהגת בדיוק כמו שהלב שלי אומר לי, שהכל מושלם בדיוק כפי שהוא.

שיחקתי עם הילדים שלי כמו שמעולם לא שיחקתי, כמו ילדה וכמו האמא האידאלית שתמיד שאפתי להיות.. כתבתי לעצמי מכתב, מתוך ה״עצמי האמיתי״ שלאור עזרה לי לגלות ולחשוף, והוא יושב ליד השידה שלי, מוכן לנחם ולהזכיר ולעורר אותי כל פעם שנופלת לשגרה ולתסכולים יומיומיים מזדמנים.

כל פעם שאני קוראת אותו אני מרגישה כאילו גורו חכם ומואר כתב אותו, ואז נזכרת שזו בעצם הייתה אני… אני לאחר קילופי השכבות שלאור הדריכה אותי דרכן.

מאז עשיתי עם לאור עוד מס׳ מסעות, וכל פעם הופתעתי מחדש מעוצמתן ומהגילויים הלא צפויים והמרגשים שעלו במהלכם, השחרורים וההקלה החזקה בעקבותם, ותחושת ה״היי״ התמידית שליוותה אותם ואת הזמן שלאחריהם גיליתי דברים שלא האמנתי שיכולה לגלות, דרך מקום קסום שלא מאמינה שהייתי יכולה להגיע אליו, ללא ההדרכה החכמה, התומכת, הסבלנית והמלאה אהבה של לאור.

 אוריין ונטורה

==============================================================================

 מיכה רגב – למדתי טכניקה לקבל דברים מבלי להרגיש אשם – המסע – שיטת טיפול:

למדתי מלאור טכניקה דרכה אפשרתי לעצמי לקבל את הדברים מבלי שיסבו רגשות אשם ותחושות קשות אחרות 

 "במהלך המסע צללתי עם לאור לנבכי נפשי, שם העלתי בהנחייתה אירועים טראומטיים מן העבר הקשורים בעיקר סביב נפילת אחי במלחמת לבנון הראשונה. במהלך המפגשים וה"מסעות", עלו חוויות מן העבר בצורה ובעוצמה שלא העזתי להעלותן מעולם. ברגישות, מקצועיות ונחישות, ליוותה אותי לאור לאורך התהליך הכ"כ מציף ואפשרה לי לגעת בדברים ולהתבונן בהם בצורה בלתי אמצעית. בהמשך, בהנחייתה של לאור, טיפלנו בשורשי הכאב, למדתי מלאור טכניקה דרכה אפשרתי לעצמי לקבל את הדברים מבלי שיסבו רגשות אשם ותחושות קשות אחרות. המסע עם לאור היה מרתק, מועיל ומיוחד. תודה לך לאור."

 מיכה רגב

===================================================================================

 ורד דוידוב-  הספקנות שלי כמעט והכריעה:

הייתי מאוד סקפטית, לאור זיהתה את העכבות ומשכה  אותי בעדינות אך בביטחון, היא לא וויתרה ולו לרגע והצליחה 

סוף כל סוף הצלחתי להשתחרר מטרדות היום יום ולקבוע פגישה עם לאור.
הייתי מאוד סקפטית, די ידעתי לקראת מה אני הולכת מסיפורים ששמעתי, והרגשתי שלא אצליח להשתחרר באמת. התחושה בחדר הייתה חמימה, נעימה וביתית.  בשקט וברוגע שהשרתה לאור נרגעתי גם אני.

בתחילת התהליך המקומות הספקניים צצו ולא הצלחתי להיכנס למקום העצמי שלי ולזרום. לאור זיהתה את העכבות ומשכה  אותי בעדינות אך בביטחון, היא לא וויתרה ולו לרגע והצליחה, להפתעתי, להוביל אותי למסע מרתק אל תוך הנפש הסגורה והמסוגרת ושם מצאתי את עצמי, במקום שלא הייתי בו לפני.

החוויה הייתה עמוקה וחזקה ביותר!! מדהים כמה תובנות לקחתי כצידה לחיים ביחס לשהות הקצרה.
ברגע שיצאתי מהחדר רציתי לשלוח את כל מי שאני אוהבת ומכירה לחוות את התהליך.
עד היום, כחודשים אחרי אני נעזרת בתובנות, שפתחו שער אל תוך עולם של שאלות שחלקן ממש נפתרו.

אני אסירת תודה ללאור וגם לעצמי על כך.
ורד דוידוב

=================================================================================

דרור עמיצור-החששות מהמסע:

קצת חששתי לפני שהגעתי, מכל מיני סיבות, אני חושב שקודם כל חששתי מזה שאני לא יודע מה יעלה מתוכי כי יש לא מעט זיכרונות,  מעבר לזה חששתי גם מלבכות

למסע עם לאור הגעתי טעון רגשית, אבל בדיעבד התברר שזה היה טוב.
היו פחות מחסומים של השכל והרגשתי שדברים יצאו יותר בקלות.

קצת חששתי לפני שהגעתי, מכל מיני סיבות, אני חושב שקודם כל חששתי מזה שאני לא יודע מה יעלה מתוכי כי יש לא מעט זיכרונות,  מעבר לזה חששתי גם מלבכות ליד אדם שאני לא מכיר ואני לא יודע איך הוא יגיב לזה, ובכלל כל החשיפה הזאת, זה הרגיש לי כמו לקפוץ למים בפעם הראשונה ולסמוך על מי שאיתי שם שיהיה בסדר.

זה הרגשות שבאתי איתם, ואני מודה לך מאד שידעת להרגיע אותם, וממש הרגשתי שהכל בסדר, כל הטיפול והמסע הרגשתי שאת משדרת לי שהכל בסדר, ליהיות טעון זה בסדר, לבכות זה בסדר ובכלל כל מה שעוברים זה בסדר וזה נתן לי בעצם את היכולת להתמסר לתהליך, ועל כך אני מודה לך מקרב לב.

בימים שאחרי המסע, הרגשת הקלילות המשיכה ללוות אותי מאד חזק, כל ה- 3 ימים שבאו אחרי זה חוויתי איזה משהו הרבה יותר קליל ורגוע,התחושה מאד דומה לאחרי הרבה מדיטציות של נוכחות,אני מתכוון לזה שפתאום יש הרגשה של עצמי עמוק, בלתי תלוי, חופשי, קליל, אחדותי, ובמקביל יש את התחושה של ה"אני" של האישיות שלי ושל ההרגלים שלי וכו' ונוצר מרחב ביניהם, הפרדה, כבר אין הזדהות אוטומטית עם התחושות שבאות מהמקום של האישיות.

התהליך של המסע  בעצם פתח לי פתח גדול אל המרחב הזה של העצמי הנשמתי הזה ואיך מתוכו כל שאר הדברים של האישיות נראים אחרת לחלוטין, זה משנה לגמרי את נק' המבט.

 דרור עמיצור

קשה מאוד להעביר חוויות שכאלו דרך הכתב, להפיג באמצעותם את החשש, את הסקפטיות,וזה מובן.
אני כאן כמטפלת, כמלווה, כמי שעברה תהליך דומה וכ"כ שונה.
כל אחד והמסע הפרטי שלו…
אתה מוזמן לצור איתי קשר,

שיטת המסע של ברנדון בייס