אמא את בוכה?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מסיעה את הילדים למסגרות
דמעות מתחילות לזלוג לי על הלחי
הבת שלי שיושבת לידי שואלת:
אמא את בוכה?

עולה בי המחשבה אם להגיד לה
שנתקע לי משהו בעין או להגיד לה שכן.

הרי יש משהו שרוצה לגונן על הילדים
מהעצב, מהכאב מהחיים!

בוחרת להגיד לה שכן, אני בוכה.
למה? היא שואלת
כי עצוב לי אני עונה.

מבינה שהילדים צריכים לראות
שגם אנחנו כואבים לפעמים גם אנחנו בוכים,
והעיקר שגם אנחנו אנושיים!

זה לא עובר עם גיל מסויים…
הרגש לא נגמר החיים קורים
וגם אנחנו המבוגרים ״ חווים״

שמחים מאושרים צוחקים
וכן לפעמים גם עצובים, כואבים, בוכים.
ואם לנו מותר, בוודאי שגם להם!

שיהיה יום נפלא, שמאפשר
לכל מה שיש פשוט להיות ולחוות