ריפוי הלב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
השבוע אחרי שחזרתי משבועיים אינטנסיביים של סדנאות, עבודה עצמית, ניקוי ושחרור שמתי לב איך אני נמצאת במקום שקט, שקט עם עצמי, מול העולם, מול הילדים.
יומיים, שלושה אחרי שחזרתי באחד הבקרים, הכעס שלי בא שוב לבקר… תפסתי את עצמי כועסת על הבת שלי ומעלה את הטון.
דבר ראשון שמתי לב איך שאני העלתי את הקול וצעקתי ישר היא צעקה על אח שלה וכמובן עלי, יש תגובה ישירה!
תפסתי את עצמי, ששוב יש פה ״ כעס״ על פני השטח. נכנסנו לאוטו ליסוע לבית ספר, כבר שם הבנתי שעולות ומתנקות עוד שאריות של עצב… שנמצאות שם מתחת לכעס.
הגענו לבית ספר, הבת שלי מסתכלת עלי בעיני האוקיינוס הכחולות שלה ואומרת סליחה אמא, סליחה על הבוקר. דמעה מתגנבת לזיוית העין שלי.
דמעה של עצב שהיה צריך להשתחרר מהולה בדמעה של הכרת תודה, על הנשמה הגדולה שיושבת מולי, מסתכלת לי בעיניים ופותחת לי את הלב, פעם אחר פעם….
תשכילו לעצור לעיתים את מירוץ החיים, להסתכל לילדים שלכם בעיניים ולראות את הגודל האמיתי שלהם! לראות את הנשמה שלהם, שהיא ( בניגוד לגיל ) לא יותר קטנה מאיתנו!
מבט ישיר של נשמה פוגשת נשמה
אהבה פוגשת אהבה.